יום שלישי, 16 בנובמבר 2021

בג"צ חייב בהוצאות לאור מינוי מנכ"ל בלתי מתאים

עניינה של העתירה שהונחה על שולחנו של בג"צ עסקה בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה מיום 24.3.2021 (ע"ע 6946-02-21 וע"ע 8259-02-21), שבו נדחו ערעוריהם של העותרת ושל המשיב 3 (להלן: המשיב) על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בנצרת.

ועוד כמה מאמרים:

·    נ. קוריס עורכי דין: עו"ד נועם קוריס הגיש בשם אורלי...

·    נועם קוריס: נ. קוריס עורכי דין - עזר מציון

·    מכתב תודה - עומר דניאל

·    נועם קוריס ספאם: נ.קוריס ושות' - בזק

·    נ. קוריס - שמירה על זכויות עובדי המדינה

·    נ. קוריס עורכי דין: linkedin, weebly, ynet, wordpr...

·    linkedin, weebly, ynet, wordpress, nana10, bloger,...

·    עו"ד נועם קוריס מבחנה של גוגל לעזור בארגון המידע ה...

·    גוגל מעל לחוק מאת עו"ד נועם קוריס מייסד משרד נ. קו...

·    עו"ד נועם קוריס כותב על זכות הייצוג על ידי עורכי דין

·    נ. קוריס ושות' עורכי דין - זכות הייצוג

·    עו"ד נועם קוריס - ארכיון ומידע

·    נ. קוריס שות' - הבלוג

·    נ. קוריס ושות' - מידע על הבלוג

·    Noam Kuris: N. KURIS LAW FIRM Action: Bank Yahav a...

·    נ. קוריס ושות' עורכי דין ומגשרים - כתבה ב YNET תקנ...

·    עו"ד נועם קוריס - עיריית אשדוד

·    עו"ד נועם קוריס - כתבה

·    עו"ד נועם קוריס - מכתב תודה

·    עו"ד נועם קוריס - תעודת הצטיינות

·    עו"ד נועם קוריס - תעודת הצטיינות

·    עו"ד נועם קוריס - מגשר

·    עו"ד נועם קוריס - מכתב תודה

·    עו"ד נועם קוריס - מכתב תודה

·    עו"ד נועם קוריס - הערכה

·    עו,ד נועם קוריס - המלצה והערכה

·    עו"ד נועם קוריס - הבעת תודה

·    עו"ד נועם קוריס - הערכה והמלצה

·    עו"ד נועם קוריס - הבעת תודה

·    עו"ד נועם קוריס - הבעת תודה

·    עו"ד נועם קוריס - המלצה

·    עו"ד נועם קוריס - המלצה

·    עו"ד נועם קוריס - המלצה

·    עו"ד נועם קוריס - המלצה

·    עו"ד נועם קוריס המלצה

·    עו"ד נועם קוריס - המלצה

·    עו"ד נועם קוריס - ניופאן

·    עו"ד נועם קוריס - תודה

·    עו"ד נועם קוריס - מכתב תודה

·    עו"ד נועם קוריס - תודה

·    עו"ד נועם קוריס - המלצה

·    עו"ד נועם קוריס - תודה

·    עו"ד נועם קוריס - המלצה

·    עו"ד נועם קוריס - תודה מלא לאלימות נגד נשים

·    עו"ד נועם קוריס - תודה מאגודת לתת

·    עו"ד נועם קוריס - תודה מכן לזקן

·    עו"ד נועם קוריס - הערכה והמלצה

·    עו"ד נועם קוריס - יורוקום

·    עו"ד נועם קוריס - תודה

·    עו"ד נועם קוריס - תודה מעמותת ילדים בסיכוי

·    עו"ד נועם קוריס - תודה

·    עו"ד נועם קוריס - טיב שתיל

·    עו"ד נועם קוריס - טיב שתיל

·    נ. קוריס ושות' - שירותי גבייה

·    עו"ד נועם קוריס - הערכה והמלצות

·    עו"ד נועם קוריס - המכללה האקדמית נתניה

·    עו"ד נועם קוריס - המכללה האקדמית נתניה

·    עו"ד נועם קוריס - המכללה האקדמית נתניה

·    עו"ד נועם קוריס - המכללה האקדמית נתניה

·    עו"ד נועם קוריס - המכללה האקדמית נתניה

·    נועם קוריס - התאחדות הסטודנטים בישראל

·    עו"ד נועם קוריס - התאחדות הסטודנטים בישראל

·    עו"ד נועם קוריס - דוד צ'פניק ובניו

·    עו"ד נועם קוריס - ג.ג טלקום בע"מ

·    עו"ד נועם קוריס - גולדפרב פתרונות תקשורת ותדמית

·    עו"ד נועם קוריס -מכתב המלצה

·    עו"ד נועם קוריס - אוניברסיטת בר אילן

·    עו"ד נועם קוריס - הבעת תודה

·    עו"ד נועם קוריס - הוצאה לפועל

·    עו"ד נועם קוריס - פיצוי כספי לטייס שפוטר

·    נ. קוריס ושות' - האיגוד הישראלי לשחמט

·    נ. קוריס ושות' בתביעה ייצוגית לשמירת זכויות עובדי ...

·    נ. קוריס ושות' מגישים תביעה לשמירת זכויות עובדי הצ...

·    נועם קוריס פורטל עורכי דין

·    נועם קוריס על ספאם ורשת פייסבוק - מצגת על חוק התקשורת

העותרת, מועצת רשות מקומית בצפון הארץ, מינתה את המשיב למנכ"ל ביום 21.2.2019, לאחר שמועמדותו נבחנה על ידי היועץ המשפטי של העותרת, ועל ידי ועדת איתור ייעודית. משאושר המינוי, הגישה המשיבה 1 (להלן: המשיבה) תובענה לבית הדין האזורי לעבודה, בבקשה לביטול מינויו של המשיב למנכ"ל, בין היתר, בטענה כי אינו עומד בתנאי הסף של "ניסיון ניהולי", הנדרש בהתאם לחוזר מנכ"ל משרד הפנים 4/2011 "דרישות סף לתפקידי המזכיר, הגזבר והמבקר ברשויות המקומיות" (21.8.2011) (להלן: חוזר המנכ"ל). תנאי הסף האמור, קובע כדלקמן: "4 שנות ניסיון ניהולי - הכוונה לניסיון בניהול, הנחיה והובלה (באופן ישיר או עקיף) של צוות עובדים בהיקף משמעותי המונה 10 עובדים לפחות". בתוך כך, הגישה המשיבה בקשה לצו זמני כנגד המינוי, עד להכרעה בהליך העיקרי. הבקשה נדחתה בהחלטתו של בית הדין האזורי לעבודה מיום 25.4.2019, והמשיב נכנס לתפקידו כמנכ"ל המועצה, בעוד שההליך התוקף את מינויו תלוי ועומד.

ביום 4.1.2021 ניתן פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה, ובו נתקבלה תביעת המשיבה, ונקבע כי המשיב לא הוכיח כי הוא עומד בתנאי הניסיון הניהולי, הקבוע בחוזר המנכ"ל, אלא לכל היותר, הראה כי עסק במתן שירותי הנהלת חשבונות וסיפק ללקוחותיו שירותי ייעוץ. לנוכח זאת, נקבע כי מינויו למנכ"ל בטל. מעבר לנדרש, נקבע כי יש לבטל את מינוי המשיב, ששימש בעברו כחבר מועצה בעותרת, גם בהיותו מנוגד לחובת הצינון הנדרשת לגבי נבחר ציבור. העותרת והמשיב הגישו ערעורים על פסק הדין של בית הדין האזורי.

בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה נדחו הערעורים, משנמצא כי קורות חייו של המשיב, כמו גם אסמכתאות אחרות שצירף, אינם מעידים על כך שהוא עונה על תנאי הסף בחוזר המנכ"ל. בית הדין קבע כי לנוכח זאת, בנסיבות המקרה, יש לסיים את כהונתו כמנכ"ל המועצה. לצד זאת, כדי לתת לעותרת שהות להיערכות נקבע כי סיום תפקידו של המשיב ייכנס לתוקף ביום 30.6.2021, בחלוף כשלושה חודשים ממתן פסק הדין.

העתירה דנן מופנית כנגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה. העותרת שהנה הרשות המקומית ביקשה כי בית משפט העליון יוציא מלפניו צו על תנאי, המורה למשיבים ליתן טעם, בין היתר, מדוע לא יבוטל פסק דינו של בית הדין הארצי, ומדוע לא ייקבע כי לנוכח מכלול הנסיבות, גם בהינתן פגם במינויו של המשיב למנכ"ל העותרת לא היה מקום להורות על סיום העסקתו. העותרת טענה, בין היתר, כי בתי הדין לעבודה החליפו את שיקול דעתה של ועדת האיתור בשיקול דעתם, במקום לבחון את סבירות החלטתה; וכי עמדת המדינה בנוגע למינויו של המשיב שונתה, בלי שניתנה לעותרת או למשיב  הזדמנות להביע עמדתם בנושא. העותרת ביקשה בנוסף, כי בית משפט זה יורה כי ייקבעו כללים בנושא אופן בחינת עמדת המדינה ושינויה, ובעניין התייצבותה בהליכים משפטיים, בכל הנוגע למינויים.

לצד הגשת העתירה, העותרת הגישה בקשה למתן צו ביניים, המורה כי המשיב ימשיך בכהונתו כמנכ"ל העותרת עד להכרעה בעתירה. בהחלטת חבר ההרכב, השופט נ' סולברג, מיום 28.6.2021, נדחתה הבקשה למתן צו ביניים.

בתגובות המקדמיות של המשיבות לעתירה נטען כי דינה להידחות, בהעדר עילה להתערבות. המשיבות העלו טענות שונות, ובהן כי פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה נסמך על קביעות עובדתיות, וכי קבלת העתירה תהיה מנוגדת להלכה הנוהגת שלפיה בית משפט זה אינו מהווה ערכאת ערעור על בתי הדין לעבודה, ובפרט בנושא קליטת עובדים לשירות הציבורי, הנמצא במוקד מומחיותם של בתי הדין לעבודה. עוד נטען, כי משנקבע כי המשיב אינו עומד בתנאי הסף, בדין הוחלט כי נפקות הפגם היא בטלות המינוי, לנוכח מהות התנאי וחשיבותו לתפקיד המנכ"ל. המשיבה טענה כי דין העתירה להידחות גם בכל הנוגע לסעד הכללי שנתבקש, בין היתר, בהעדר מיצוי הליכים מול הגורמים הרלוונטיים, ומשאותם גורמים לא צורפו כצדדים להליך.

ביום 19.9.2021 התקיים דיון בעתירה, ולאחר שנשמעו טיעוני הצדדים והשופטים עיינו בחומר שהונח לפניהם, נמצא על ידם כי דין העתירה להידחות

הלכה ידועה היא, כי בית משפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, אינו מהווה ערכאת ערעור על בתי הדין לעבודה, ולא יתערב בפסקי דינם ובהחלטותיהם אלא במקרים חריגים, בהתקיים שני תנאים מצטברים: האחד, כי החלטת בית הדין מגלה טעות משפטית מהותית, והצדק מחייב את התערבותו של בית משפט זה; השני, כי החלטתו של בית הדין מעוררת שאלה עקרונית וכללית (ראו, מיני רבים, בג"ץ 4899/21 מנגל נ' בית הדין הארצי לעבודה, בפסקה 31 והאסמכתאות שם (12.9.2021); בג"ץ 4416/21 דניאל כנפו נ' המוסד לביטוח לאומי, בפסקה 6 והאסמכתאות שם (9.8.2021); בג"ץ 4306/19 אלבז נ' בית הדין הארצי לעבודה, בפסקה 11 והאסמכתאות שם (26.9.2019)). 

בענייננו, לא מתקיימים התנאים להתערבות בית המשפט. תחילה, בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה לא נפלה כל טעות משפטית, לא כל שכן טעות מהותית. כאמור, פסק דינו של בית הדין הארצי, וקביעתו כי המשיב אינו עומד בתנאי הסף, מושתתים על קביעות עובדתיות של בית הדין האזורי שבחן את עניינו של המשיב בחינה יסודית, והלכה היא כי אין דרכה של ערכאת הערעור, להתערב בממצאי עובדה ומהימנות של ערכאה דיונית. שנית, למרות הניסיון לשוות לטענותיה של העותרת נופך עקרוני, בגצ לא שוכנע כי בענייננו אכן עולה שאלה עקרונית בנושא התייצבות המדינה בהליכים משפטיים הנוגעים למינויים, אלא מדובר בשאלה הנטועה בנסיבותיו הפרטניות של המשיב, ובדל"ת אמותיו של המקרה הקונקרטי.

כפי שהוסבר על ידי המדינה, הנתונים העובדתיים על הרקע והניסיון הניהולי של המשיב הובאו לפניה אך בשלב מאוחר יותר, ולאורם שינתה עמדתה הראשונית, והגיעה למסקנה כי הוא אינו עומד בתנאי הסף הנדרשים בחוזר המנכ"ל.

מקרה דומה לענייננו נדון בבית משפט זה לא מכבר, ושם נאמר:

 

"בענייננו, בית הדין האזורי לעבודה קבע כי המידע שנמסר למועצה היה שגוי לרבות בעניין מספר העובדים שהועסקו במשרד בתקופה הרלוונטית לתביעה, ולפיכך, בין היתר, העותר אינו עומד בדרישת הניסיון הניהולי, אשר מהווה תנאי סף מהותי לכהונה בתפקיד מנכ"ל המועצה, בהתאם לדרישות חוזר המנכ"ל. בנסיבות אלה, רשאי היה בית הדין האזורי לשנות את החלטת המועצה למנות את העותר לתפקיד מנכ"ל בהתאם לתשתית העובדתית שנקבעה על-ידו בנדון, ואף לבטלה" (בג"ץ 2194/21 מוחמד מופלח דרויש נ' בית הדין הארצי לעבודה, בפסקה 15 (22.4.2019)).

 

לפני סיום מצא הרכב בג"צ להבהיר, כי במסקנתו האמורה בנוגע לעתירה, אין כדי להטיל כל דופי במשיב, בכישוריו ובפועלו לטובת העותרת ותושביה מאז כניסתו לתפקיד, כמו שתואר בעתירה.

סוף דבר, שהעתירה נדחית. לנוכח התוצאה אליה הגיע בית המשפט, נקבע כי העותרת תישא בהוצאות המשיבים 2-1 בסך 2,500 ₪ כל אחד.

 

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.




יום שני, 13 במאי 2019

עו"ד נועם קוריס- מחזיק מניות ותיק ני"ע?


עו"ד נועם קוריס- מחזיק מניות ותיק ני"ע?

אם יש לך מניות וני"ע בבנק, אולי לא אמרו לך ומגיע לך כסף ?! איך מגישים תביעה נגזרת ומה ההבדל בין תביעה נגזרת לבין תביעה ייצוגית ? 200,000 ₪ שולמו למחזיק המניות שטבינסקי לאחר שבית המשפט קיבל את עמדת עורכי דינו לאשר הגשת תביעה נגזרת כפי שביקש, סך של 250,000 ₪ שולמו כהוצאות עם אישור הגשת התביעה הנגזרת בעניין דסק"ש ועסקת מעריב.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7
עו”ד נועם קוריס - על פיגועי טרור, איראן וטראמפ
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com   

השבוע פנה אלי לקוח במייל (mailto:kurislaw@gmail.com), ושאל אותי איך הוא יכול להחזיר לעצמו את חסרון הכיס שנגרם לו באחזקת מניות שהחזיק בבנק בשנים האחרונות. הוא קרא במדורי הכלכלה כמה כתבות שקצת הטרידו אותו, בנוגע לחלק מהמניות שהחזיק.


לא כל אחד מסוגל להבין כל ניואנס בכל כתבה כלכלית או כתבה משפטית, בעיקר לא כל אחד יכול להבין כתבות שלא מדברות בגובה העיניים, או כתבות שנראה שמי שכתב אותן לא כל כך הבין מה הוא כותב.
לעיתים קריאת הכתבה או אפילו הכותרת בעיתון היא רק הניצוץ או הטרייגר שמביא לבחינת העובדות לאשורן, לפעמים בדיקה של העובדות על ידי עורך דין יכולה להביא גם להמלצה על אכיפה אזרחית אקטיבית ואפקטיבית.

יש מקרים שבהם אדם שמחזיק אפילו מניות בודדות בתיק הני"ע בבנק, יכול לזכות בסכומי עתק, אם בית המשפט ימצא את טענות עורך דינו ראויות להתברר במסגרת תביעה נגזרת או תביעה ייצוגית.

פנה אלי למשל פעם מישהו באינטרנט, וביקש שאבחן עבורו האם כדאי לנקוט בהליכי תביעה ייצוגית נגד בנק יהב וחברת הלמן אלדובי, פנייה לבדיקה שהראתה לי שלציבור לכאורה הוצגו באותה העת מצגים שונים ותנאים מסויימים שלא בוצעו על ידיהם בפועל לכאורה, באותה העת.

החוק בישראל אפילו מעודד במצבים מסויימים אכיפה אזרחית, חוק איסור לשון הרע, חוק הגנת זכויות יוצרים, הפרטיות, חוק הגנת הצרכן וחוק התקשורת ממגדירים לצד אחריות פלילית ואפשרות לטיפול משטרתי בעבירה על חוקים אלו, גם מנגנון אכיפה אזרחית המקנה שיקול דעת לבית המשפט לפסוק אלפי ועשרות אלפי שקלים בעבור כל מעשה עוולה לפי סעיפים מסויימים בחוקים לעיל.

כך למשל, אם פלוני הכפיש אותך באינטרנט, קיימת לך אפשרות להגיש נגדו תלונה למשטרת ישראל שתהיה רשאית להגיש נגדו כתב אישום פלילי, וגם תעמוד לך האפשרות להגיש בעצמך קובלנה פלילית- וגם תביעה אזרחית לפיצוי גם ללא הוכחת נזק- בסכום שיכול להגיע עד 144,000 ₪ לכל פרסום מפר.
תיקון 40 לחוק התקשורת, המוכר לרובנו גם כחוק דואר זבל, הוכיח את עצמו במיגור תופעת הספאם בישראל, כאשר אלפי תביעות בעניין ספאם הוגשו מאז שנת 2008, מדי שנה ושנה ותוך דרישה לפיצוי ללא הוכחת נזק עד לסך של 1,000 ₪ לכל הודעת פרסומת בלתי רצויה, שיצרו בפועל אכיפה אזרחית יעילה, שהוציאה את הכלכליות של מרבית הודעות הספאם שנשלחו לאזרחי ישראל קודם לכן.
בצורה דומה, לצד הרשות לניירות ערך שתפקידה להגן על ציבור המשקיעים ולפקח על אכיפת החוק בשוק ההשקעות המקומי, מאפשר החוק בישראל שני מנגנונים עיקריים של אכיפה אזרחית והגנה על האינטרסים, גם של בעלי מניות פרטיים מהציבור הרחב.

מנגנון התביעה הייצוגית, אשר מתאים למספר עניינים וביניהם נושאים מתוך דיני הבנקאות, קרנות פנסיה, הביטוח, הצרכנות, תיקון 40 לחוק התקשורת וכמובן בעלי מניות או יחידות השתתפות מן הציבור.  
בעל מניות מן הציבור, אפילו אם הוא מחזק מספר מניות מצומצם בשווי של אלפי שקלים בודדים, רשאי בתנאים מסויימים להגיש תביעה ייצוגית בשם כל בעלי המניות ובגין כל שווי העוולות המתוארות בבקשתו- היכולות להגיע גם למיליארדי שקלים.

כאשר מתקבלת תביעה ייצוגית, יכול בעל המניות מן הציבור, שהגיש את התביעה האישית שלי לאור אחזקתו אפילו במניות בודדות, להיות מתוגמל לפי החלטת בית המשפט גם במיליוני שקלים.
מנגנון נוסף שמגדיר אכיפה אזרחית במקרים של אחזקת מניות בתאגידים, הנו מנגנון התביעה הנגזרת, מנגנון התביעה הנגזרת מאפשר אפילו לבעל מניות בודדות בחברה מסויימת, נניח מניות שנרכשו על ידו בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובאמצעות הבנק- להגיש במקרים מסויימים בקשה לבירור תביעה נגזרת, אשר די בכך שתאושר בכדי שבית המשפט ישקול את גובה התגמול לאותו בעל מניות מקרב הציבור.
הגשת בקשה לניהול תביעה נגזרת היא למעשה פעולה שנועדה להשיב לחברה עצמה כספים או חסרון כיס, אשר בדרך כלל בעלי השליטה בחברה מונעים מאינטרס אחר לגבי אותה השבה- השונה מהאינטרס של בעלי מניות המיעוט או הנושים.

החזרת חסרון הכיס לקופת החברה עצמה הוא גם האינטרס של בעלי מניות המיעוט והנושים, אשר קופת המזומנים של החברה מהווה חלק מהנכס שלהם או הבטוחה להחזרת החוב כלפיהם בהתאמה.
בכדי לסבר את האוזן, בשנים האחרונות נפסקו לא פעם תגמולים בסכומים של מאות אלפי שקלים ויותר לטובת בעלי מניות מיעוט, ואפילו בשלב האישור להגיש את התביעה הנגזרת כבר נפסקו 200,000 ₪ למחזיק מניות בתנ"ג 18-10-00311 שטבינסקי נ' פסיפיקה אחזקות בע"מ ואח', בעוד לא פחות מ- 250,000 ₪ נפסקו כהוצאות עם אישור התביעה הנגזרת בעניין דסק"ש ועסקת מעריב.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.